ספרים באוטובוסים בן תשע

איך מסכמים ואיך חוגגים שנה שלא ממש הייתה? אולי פוסט הסיכום המסורתי הזה, שבו אני נוטה להציג את המיטב של מה שקראתי ומה שעשיתי במרחב הספרותי בשנה האחרונה, יהיה הפעם […]

אל התהום שמעבר לצוק

במשך רוב חיי הצעירים גיל 40 נראה לי כמו הגיל שבו החיים מסתיימים, ומאחר שלאחרונה מלאו לי 37 שנים, המחשבה הזאת הולכת ונעשית מטרידה. זה נשמע אכזרי ומקומם, אבל אני […]

הפואטיקה של האכזבה

באחת הנסיעות האחרונות שלי ברכבת מתל אביב לירושלים מישהי ביקשה לשאול ממני עט. לקח לי רגע לעבד את הבקשה למכשיר נשכח, אבל בעיקר הדרך שבה היא הגיעה אליי הייתה מפתיעה. […]

לעקור ולהשתיל מבט חדש

יש לי תיאוריה בנוגע לרומנים אוטוביוגרפיים: הם לרוב יהיו גדושים מדי באירועים, כי גם מיטב הכישרון והרגישות הספרותיים לא מספיקים לכותבים בשביל לדעת להבחין מהו אירוע שמשרת את הטקסט ומהו […]

ספרים באוטובוסים בן שמונה

זה יהיה פוסט פחות חגיגי מהנהוג, ואני בוודאי לא צריכה להסביר מדוע. במצב המתמשך הזה קשה לא לשקוע בדכדוך ועולה השאלה אם ראוי בכלל לנסות, ובייחוד בהקשר של ייצור תרבות […]

העדות האילמת של הפרטים הקטנים

ביום ה־45 למלחמה אני יוצאת לסידורים באזור התחנה המרכזית של ירושלים. מאז שהתחילה המלחמה אני ממעטת לצאת מהבית, והייתי מעדיפה להימנע לחלוטין מהאזור הזה, שתמיד מעורר תחושה נפיצה. יש לי […]

לא חף מכאב, אבל צלול לגמרי

הייתה תקופה, לא מזמן כל כך, שבה לרגע נדמה שהשיח החדש והפתוח על פגיעות מיניות מסמן את קץ ההיסטוריה. יותר ויותר נשים, בתור הנפגעות העיקריות מהתופעה הנוכחת־בכול, לא צייתו עוד […]