ספק פירומני למדי
על מה ניתן לחשוב כשהעולם מתרוקן בבת אחת? איך אפשר לקלוט מידע חדש כשהכול מאוים? ולענייננו כאן – מה אפשר לקרוא? פילגשו של ויטגנשטיין הוא רומן שהתחלתי לקרוא בדיוק ברגע […]
ספרים שקראתי באוטובוס
על גלות וגאולה וכמיהה
גלות, הרומן האחרון של ג'וליה פרמנטו־צייזלר, יצא לאור עוד בתחילת השנה, אבל כמו שלגון מוגזם ומושלם ששומרים לרגע שאחרי החזרה הביתה והדלקת מזגן, שמרתי אותו כספר לקיץ, ואילולא השיבושים בתנועת […]
ספרים באוטובוסים בן תשע
איך מסכמים ואיך חוגגים שנה שלא ממש הייתה? אולי פוסט הסיכום המסורתי הזה, שבו אני נוטה להציג את המיטב של מה שקראתי ומה שעשיתי במרחב הספרותי בשנה האחרונה, יהיה הפעם […]
אל התהום שמעבר לצוק
במשך רוב חיי הצעירים גיל 40 נראה לי כמו הגיל שבו החיים מסתיימים, ומאחר שלאחרונה מלאו לי 37 שנים, המחשבה הזאת הולכת ונעשית מטרידה. זה נשמע אכזרי ומקומם, אבל אני […]
הפואטיקה של האכזבה
באחת הנסיעות האחרונות שלי ברכבת מתל אביב לירושלים מישהי ביקשה לשאול ממני עט. לקח לי רגע לעבד את הבקשה למכשיר נשכח, אבל בעיקר הדרך שבה היא הגיעה אליי הייתה מפתיעה. […]
לעקור ולהשתיל מבט חדש
יש לי תיאוריה בנוגע לרומנים אוטוביוגרפיים: הם לרוב יהיו גדושים מדי באירועים, כי גם מיטב הכישרון והרגישות הספרותיים לא מספיקים לכותבים בשביל לדעת להבחין מהו אירוע שמשרת את הטקסט ומהו […]
לקרוא מטאפיקשן מתוך תודעת החורבן
הרבה מאוד זמן לא כתבתי כאן, אבל הנה, אני חוזרת לשתף חוויית קריאה די מעורערת ואף על פי כן מרחיבת דעת. התמונה המצורפת עלולה להטעות – היא צולמה בתחילת ינואר, […]
העדות האילמת של הפרטים הקטנים
ביום ה־45 למלחמה אני יוצאת לסידורים באזור התחנה המרכזית של ירושלים. מאז שהתחילה המלחמה אני ממעטת לצאת מהבית, והייתי מעדיפה להימנע לחלוטין מהאזור הזה, שתמיד מעורר תחושה נפיצה. יש לי […]
כל הספרים שאני לא מצליחה לקרוא כרגע
הקדמה מן הסתם זה לא יהיה פוסט המלצות ספרים לתקופה הנוכחית. כמו כולם כרגע, אין לי פתרונות להציע או מרשמים להמתקת המצב, וגם לא טקסטים מעוררי מחשבה להתעמק בהם באותו […]
לא חף מכאב, אבל צלול לגמרי
הייתה תקופה, לא מזמן כל כך, שבה לרגע נדמה שהשיח החדש והפתוח על פגיעות מיניות מסמן את קץ ההיסטוריה. יותר ויותר נשים, בתור הנפגעות העיקריות מהתופעה הנוכחת־בכול, לא צייתו עוד […]