ספרים באוטובוסים בן שנה!

אני תמיד בעד שתקראו באוטובוסים, ובטוחה שכדור הארץ ירוויח מכך אם תמצאו סיבות להעדיף תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי, אבל עליי להודות שיש גם סיבות אישיות ואנוכיות לחלוטין לפתיחת הבלוג הזה. הראשונה: רציתי מקום שבו הדעה שלי על ספרות תהיה חשובה, והשנייה: ביקורות הספרות שקראתי בעיתונות וברשת לא סיפקו אותי. אמנם הן תמיד היו אינפורמטיביות, אבל רק לעתים רחוקות הן ציינו איך הספר המדובר עומד לשנות את החיים שלי. לא כל ספר טוב הוא ספר משנה חיים, אבל בעיניי אלה ששווה לכתוב עליהם מתאימים להגדרה, ולו רק אם אפשר לנסח איך בזכותם אנו עומדים לראות את העולם אחרת.

shana

לכל ספר שכתבתי עליו פה מאז סוף מאי 2016 יש הכוח הזה, גם אם תוך כדי הקריאה לא לגמרי הייתי משוכנעת בכך. כשמו"לים או סופרים פונים אליי עם עותקי קריאה אני מונה שני קריטריונים מינימליים יותר לכתיבת ביקורת בבלוג: זה צריך להיות ספר שאהבתי ושמצאתי משהו מעניין לכתוב עליו. עם זאת, אחד מהדברים שהרווחתי מתפעול ספרים באוטובוסים היה ההזדמנות לחשוב היטב על כל ספר שקראתי ולהעמיק מעבר למשוער בזמן שבין ההחלטה שספר מסוים אהוב עליי ובין החיפוש מה מעניין לכתוב עליו.

בנוגע לבחירה לכתוב רק על ספרים שאהבתי, אני עדיין לא בטוחה שהיא נכונה. יש ערך לביקורות שליליות אם הן נכתבות בטוב טעם, והן חלק בריא מקיומה של כל רפובליקה ספרותית. בכנות, אולי פשוט אין לי זמן להתעמק בספרים שלא אהבתי, בייחוד כל עוד הספרות נוכחת גם בתחומי הלימודים והעבודה בחיי, ובהם אני לא תמיד יכולה לבחור מה אני קוראת. כך או כך, כל ספר שאני קוראת מביא אתו בחירות חדשות ומגוונות הרבה יותר משיקולי אהבתי-לא אהבתי, שהם ממילא עניין של טעם. בכל ביקורת אני מנסה לברר מה היה ייחודי בחוויית הקריאה של הספר שאני כותבת עליו ואיך היא משתלבת בשאר חוויות החיים.

לכאורה מובן מאליו שספרים נכתבים תוך כדי חיי היום-יום ונקראים בהם, אבל עובדה שהרבה פעמים ההתייחסות אליהם בעיתונות ובאקדמיה דווקא מנתקת אותם מההקשר הזה, כאילו כל סופרת אמורה להיוולד כישות עילאית של גאונות מזוקקת וכאילו הקוראים אמורים תמיד לחוות חוויית קריאה נקייה מציפיות ומרעשי רקע. אז אפשר לומר שאני פה בשביל להדגיש את רעשי הרקע ולהסביר מדוע הם רלוונטיים לספרות.

זאת משימה קצת תימהונית, אולי אפילו יותר מיוזמה לעידוד הקריאה בתחבורה ציבורית, וכשפתחתי את הבלוג לפני שנה לא הייתי בטוחה שאפילו לחברים הקרובים שלי תהיה סבלנות לקרוא על הניסיונות שלי לחבר בין הספרות לחיי היום-יום; אני גם ככה לא אופטימית בנוגע לסבלנות של אנשים לקריאת ספרים, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לסבלנותם לטקסטים מטא-ספרותיים. אבל הופתעתי לטובה, והכול בזכותכם, הקוראות והקוראים, שלתדהמתי רובכם אפילו לא מכירים אותי אישית ועל הלייקים שלכם אינני משלמת. אני חייבת תודה ענקית לכל מי שקורא, נהנה, מגיבה ומשתפת, ולכל מי שעזרה וממשיך לעזור בתחומים הטכניים של עיצוב הבלוג ותחזוקתו, למי שמשתתפת בדיון ולמי שממליץ על חומרים לקריאה נוספת, לאלה שמצלמים מה הם קוראים באוטובוס ומספרים לי בעמוד הפייסבוק, לבלוגרים אחרים שמשתפים פעולה מתוך רגשי אחווה ולמו"ליות שמפיצות את בשורת ספרים באוטובוסים גם בלי קשר לרווח אישי, לבן הזוג שקורא לפעמים טיוטות של פוסטים ועונה לי בכנות אם הפעם הגזמתי ולמכרות שנתקלות בי ברחוב ואומרות שהן נהנות מהבלוג אך מתנצלות שהן דווקא לא קוראות באוטובוסים (חמודים, זה בסדר! לא כועסת).

בשנה האחרונה כתבתי לא רק ביקורות על ספרים שקראתי באוטובוס, אלא גם התנסיתי בכתיבה על אירועים ספרותיים, סקרתי אפליקציות ספרותיות וספרות להאזנה חינמית. גיוונתי את סוג הביקורות בכתיבה על מרחבים ציבוריים אחרים, על ספרים שעוסקים בתחבורה ציבורית ועל ספרים שלא אקרא באוטובוס (כי הם מביכים אותי) ואפילו סיפקתי עצות בנוגע לקריאה בתחבורה ציבורית. בשנה הבאה ארצה לגוון עוד יותר את סוג הביקורות ואת סוג הספרים שאכתוב עליהם, ומי יודע, אולי אפילו להישמע במדיומים אחרים. וכמו תמיד, אשמח לשמוע מכם על מה תרצו לקרוא כאן ובעמוד הפייסבוק, וכמובן גם אם תספרו לי על חוויות הקריאה שלכם בתחבורה ציבורית בפרט ובמרחב הציבורי בכלל.

2 תגובות


  1. היי שירי,
    באופן מפתיע מסתבר שעקבתי אחרי הבלוג שלך במשך השנה האחרונה, ואפילו לא שמתי לב. אין שום צורך בשנורקלים ומסיכות חמצן (מטאפוריות כמובן) לצלול לספר, כשאפשר פשוט לנצל מעט זמן חופשי ולקרוא בהם, עם רעשי הרקע וכל השאר – הבלוג שלך הוא הדבר הכי פראש בביקורות ספרות שנתקלתי בו לאחרונה, ואני מקווה שתמשיכי לפרסם.

    להגיב

    1. תודה רבה דרור. אכן, הגיע הזמן להשתחרר מהדימוי הרומנטי של איך קריאה רצינית וראויה נראית. העולם כבר פחות מאפשר את הניתוק הזה, בייחוד למי שלא נמנה עם האוכלוסיות הפריבילגיות והמשכילות, אבל זה לא אומר שאי אפשר לקרוא ולהעמיק.

      להגיב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *