ספרים שלא קראתי באוטובוס

26 במרץ 2022, 10:00 בבוקר – קמתי מאוחר מהרגיל, אבל סוף-סוף הריאות הסוערות שלי הניחו לי לישון כמעט לילה שלם. אכן, הגיע תורי לחלות בקורונה. והייתי שמחה לדווח שאני מהחולים […]

כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא מקדישה לקריאה את המקום הראוי לה. היא מתרחשת כמעט אך ורק בין דברים, או ממש בדקות האחרונות של היום, כשהעיניים עומדות להיעצם. אילו […]

נתחיל מהעובדה שאני לא נמשכת במיוחד לרומני מלחמה. מה כבר יש להם ללמד אותנו? מלחמה זה רע, נכון. האם יש צורך בעוד דוגמאות? אתמול סיימתי להאזין לחצי שמש צהובה מאת […]

אני עדיין באמצע הקריאה ברומן הגרזן של לודביק ואצוליק כך שלא יהיה הוגן להגיד משהו פסקני על הספר עצמו, אבל חוויית הקריאה מעוררת בי הרבה מחשבות. זו לא קריאה פשוטה, […]

בשנה האחרונה התגבשה אצלי שאיפה צנועה, או צנועה לכאורה – כל מה שרציתי היה שעה ביום לפחות שאקדיש לקריאה בספר בשקט, בבית, על הספה או במיטה, ללא הפרעות. אין להכחיש […]

וידוי ראשון: אני מרגישה שמנה. וידוי שני: אני יודעת שאני רזה. או במילים אחרות: אני חיה עם הסתירה שרוב הנשים חיות עמה, וכמובן עם האמונה שאם אוריד רק עוד 10-5 […]

יש איזו חלוקה מטעה בין אנשים שקוראים ספרות ובין אנשים שקוראים ספרים. אני כבר מבוגרת מדי ונטועה עמוק מדי באקדמיה בשביל לזכור מה ההרגשה של מי שפשוט קוראת ספרים ולברר […]