אשמת המעוול התועה
נתחיל מהעובדה שאני לא נמשכת במיוחד לרומני מלחמה. מה כבר יש להם ללמד אותנו? מלחמה זה רע, נכון. האם יש צורך בעוד דוגמאות? אתמול סיימתי להאזין לחצי שמש צהובה מאת […]
ספרים שלא קראתי באוטובוס
יומן קריאה אקראי בספרות צ'כית
אני עדיין באמצע הקריאה ברומן הגרזן של לודביק ואצוליק כך שלא יהיה הוגן להגיד משהו פסקני על הספר עצמו, אבל חוויית הקריאה מעוררת בי הרבה מחשבות. זו לא קריאה פשוטה, […]
ספרים שלא אקרא באוטובוסים (כי הם מביכים אותי) #3
בשנה האחרונה התגבשה אצלי שאיפה צנועה, או צנועה לכאורה – כל מה שרציתי היה שעה ביום לפחות שאקדיש לקריאה בספר בשקט, בבית, על הספה או במיטה, ללא הפרעות. אין להכחיש […]
ספר התשוקות: ברוכה הבאה, מיניות שאינה מטפורה
הקיץ הזה צפוף לי מדי. אני יוצאת לשאוף אוויר ובני אדם נכנסים לי לנחיריים. האוטובוסים נהיו כל כך דחוסים שלא נשאר מקום להכניס ספר בכריכה דקה. אני נתקלת בגופים, מתחככת […]
ספרים שלא אקרא באוטובוס (כי הם מביכים אותי) #2
וידוי ראשון: אני מרגישה שמנה. וידוי שני: אני יודעת שאני רזה. או במילים אחרות: אני חיה עם הסתירה שרוב הנשים חיות עמה, וכמובן עם האמונה שאם אוריד רק עוד 10-5 […]
ספרים שלא אקרא באוטובוס (כי הם מביכים אותי) #1
יש איזו חלוקה מטעה בין אנשים שקוראים ספרות ובין אנשים שקוראים ספרים. אני כבר מבוגרת מדי ונטועה עמוק מדי באקדמיה בשביל לזכור מה ההרגשה של מי שפשוט קוראת ספרים ולברר […]