שירי שפירא

לא נעים להודות, לא ראוי ולא מוסרי, אבל הנה: אני לא מצליחה להתחבר לגל המחאות הנוכחי. אף שאני מכירה בצדקתם ובחשיבותם של מפגיני קפלן ושלוחותיהם בשאר הארץ, אני מנוכרת להם […]

זה יהיה פוסט קצר הפעם. בכל שנה אני חוגגת את יום ההולדת של הבלוג, ובד בבד מסכמת את השנה החולפת. בכל פוסט כזה אני נוטה לציין בנימת התנצלות שיש לי […]

אני לא רוצה לתת את הרושם המוטעה שתרגום ספרות גרמנית הוא עבודה מתגמלת. אבל יש להודות שבצידה יש כמה הטבות נאות, כמו למשל שלל תוכניות רזידנסי ומפגשי חשיפה לשוק הספרות […]

למרבה האירוניה הספר שעזר לי להחזיק מעמד בחודשים של עבודה אינטנסיבית מדי היה ספר שירה של עובד שחוק במפעל בפריפריה של צרפת, שמוסר את קורותיו ותחושותיו ומטען תרבותי רחב בלי […]

* ביום חמישי האחרון יצאתי מהבית. הפעם הקודמת שיצאתי מהבית באותו שבוע הייתה ביום ראשון. ביום ראשון הלכתי לפסיכותרפיה, וביום חמישי הלכתי לדואר, וחשבתי לעצמי: ובכן, אלה בהחלט מקומות שיוצאים […]

כמעט אין נושאים שקריאה עליהם מעוררת בי קושי רגשי, שהייתי אומרת שהם טריגריים. בצריכת תרבות אני נוטה להדגיש את הבדיה ולייצר מרחק. הדם מלאכותי, האירועים הם השערות בלבד והמילים הן […]

מקצועות הם דבר די מטופש. ובפרט אם נכנסים אליהם מתוך אהבה ותחושת שליחות. מתופפות מתחרשות. רופאים מאבדים סבלנות כלפי בני אדם ואיבריהם. מורות נאלצות לעסוק בכל הדברים פרט להוראה. וכך […]

בקרוב ימלאו 15 שנה למעבר שלי לירושלים, העיר שביליתי בה את רוב חיי הבוגרים, ואני מתחילה לטפח נוסטלגיה לאותם ימים ראשונים של מגורים בה בגיל עשרים, בשנים שבהן הרכבת הקלה […]

לשבוע הספר 2021 הלכתי בשמחה רבה. אחרי שנת בצורת חברתית, ציפיתי ליהנות מהתרוצצות בין הדוכנים והתערות קלה בין פרצופים ושמות מוכרים. ואכן, היה נחמד. עזבתי את הירידים השוקקים בת"א ובירושלים […]