שירי שפירא

איך אפשר לסכם שנה שאין מנוס מלהודות בדלילותה הרוחנית? נסעתי מעט, וקראתי מעט. למעשה, יש לי תחושה שכמעט לא קראתי. לא קראתי, ובכן, חוץ מהרבה קריאת חובה לעבודה; חוץ מספרים […]

לאחרונה אני מאוד בעניין של להאזין לממוארים מאת אמריקאים צעירים, ולא רק בגלל הקושי שלי למצוא זמן לשבת עם ספר וההעדפה להאזין למשהו עכשווי בזמן שאני מתרוצצת כה וכה, אלא […]

כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא מקדישה לקריאה את המקום הראוי לה. היא מתרחשת כמעט אך ורק בין דברים, או ממש בדקות האחרונות של היום, כשהעיניים עומדות להיעצם. אילו […]

נתחיל מהעובדה שאני לא נמשכת במיוחד לרומני מלחמה. מה כבר יש להם ללמד אותנו? מלחמה זה רע, נכון. האם יש צורך בעוד דוגמאות? אתמול סיימתי להאזין לחצי שמש צהובה מאת […]

אני עדיין באמצע הקריאה ברומן הגרזן של לודביק ואצוליק כך שלא יהיה הוגן להגיד משהו פסקני על הספר עצמו, אבל חוויית הקריאה מעוררת בי הרבה מחשבות. זו לא קריאה פשוטה, […]

בדיונים תאורטיים בנושא "מערכות יחסים במאה ה-21 – האומנם?" אני נוטה לסכם זאת כך: שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אבל אני לא מבינה איך אפשר להיות פוליאמוריים בלי להיות […]

בכנות, אני לא לגמרי יודעת מי קורא פה. אני יודעת בוודאות שיש הרבה יותר עוקבים לעמוד הפייסבוק הפעיל של הבלוג, וגם שפוסטים שאני מפרסמת כאן חייבים דחיפה עם קישור בעמוד […]

סתם כדי לשמור על טיפת כבוד עצמי לאחר פיזור בלתי מבוקר של ביטויי חרדה, אציין שהגעתי מוכנה למשבר הזה. אחרי הכול, גם ביום רגיל השגרה נראית לי שברירית מדי. לא […]