שירי שפירא

לא נעים. היום שפרסמתי בו את הפוסט על "מקום אחר ועיר זרה" וכתבתי על האינתפיאדה השנייה היה גם אותו היום של הפיגוע הנורא במתחם שרונה. וכשעברו כמה שעות מפרסום הפוסט […]

כבר כמה שנים לא הלכתי לשבוע הספר. הדוכנים בעיר הולדתי הפסיקו לקרוץ לי מאז שהפסקתי לקרוא ספרי ילדים, והפעם האחרונה שביקרתי בשבוע הספר בכיכר רבין הייתה מלווה במפגשים נואשים עם […]

הפעם האחרונה שהיה לי משעמם הייתה ב-2007. אוקיי, אפשר להוסיף לזה גם את 2010-2009, השנה שבה התגוררתי בשווייץ וחוויתי שיעמום פוליטי, חברתי ועירוני עמוק. אבל שיעמום קיומי ממש, שמלווה בהיעדר […]

אני הולכת לעשות משהו שאסור לעשות, ולא לגמרי בצדק אסור לעשות אותו. סדר הדברים יהיה כזה: קודם אעשה את הדבר שאין לעשותו, ולאחר מכן אסביר מדוע יש מידה של צדק […]

יוני 2016. אני עומדת בתור לקו 405 מירושלים לת"א, מימיני ומשמאלי אותם אנשים שתמיד עוקפים באלגנטיות תוך כדי עמידה מיתממת בתור לידך ולא מאחורייך, מלפניי כמה בני נוער שמחזיקים את […]

מה יותר מתבקש מלפתוח את פוסט הביכורים בספר ביכורים. כשמו כן הוא, הספר הזה מדגים שספרות היא אפשרויות. וחוץ מזה, הוא מלמד אותך לעשות משהו שנראה בלתי אפשרי: לספר לעצמך […]

יכולתי לפתוח את פוסט ההיכרות הזה בפיתוח פילוסופי-משהו של השאלה: מדוע אנחנו קוראים ספרים באוטובוסים? האם קשה לנו עד כדי כך לחוות רגעים ארוכים שכל-כולם המתנה? האם זו דרכנו לחזק […]