
עיר הגודש: מחשבות על הון ותרבות והצצה לספריות הרחוב של העיר היקרה בעולם
ראשית, חשוב לציין שאני לא גרה ומעולם לא גרתי בתל אביב. זה אמנם ישתמע מהאמור בשאר הפוסט וגם בוודאי זכור לכל מי שעוקבת זמן-מה אחרי הבלוג – אחרי הכול, זה […]
ראשית, חשוב לציין שאני לא גרה ומעולם לא גרתי בתל אביב. זה אמנם ישתמע מהאמור בשאר הפוסט וגם בוודאי זכור לכל מי שעוקבת זמן-מה אחרי הבלוג – אחרי הכול, זה […]
לבן זוגי הייתה תאוריה בנוגע לספרי ביכורים: אם זה רומן, יש סבירות גבוהה שיהיו לו כמה שיותר מאפיינים אוטוביוגרפיים, כלומר גם אם הוא אינו מוגדר רומן אוטוביוגרפי, העלילה תהיה מעוצבת […]
בעוונותינו הרבים, גם אני מוצאת את עצמי מנהלת שיחות על נדל"ן. אמנם לא נדל"ן שבבעלותי, אך לכל הפחות נדל"ן משוער, נדל"ן של אחרים ובעיקר נדל"ן שאהיה בו אורחת לרגע, לחוזה […]
אילו הייתי נדרשת למקם את שנות העשרים שלי בחלל מסוים, אין ספק שהייתי בוחרת בנוף הקבוע אך משתנה של קו 19 בירושלים. התפאורה הזאת ממחישה היטב את אותו עשור סטודנטיאלי, […]
לא להיבהל: למרות הרושם המתחכם שיוצרות הערות השוליים והצורות המגוונות בקובץ הסיפורים החדש של אודי שרבני, זה ספר קל לקריאה. קל, מפני שהוא עוסק במוכר. כבר בכותרת שנבחרה לו על […]
הקונספט של "ספר טוב לקיץ" מפציע אחת לשנה ותמיד מעורר בי חשק – לאו דווקא לקריאת ספר קיצי, מה שזה לא יהיה, אלא לחיים שיש בהם רלוונטיות למושג של קיץ, […]
מוצא האדם מן הקוף, כפי שניכר ברוב הנסיעות באוטובוסים, בייחוד בצפופות שבהן. מאוד קל לסכם זאת כך, לקבוע שיש אנשים אנושיים יותר ואנושיים פחות, ולווסת את מינוני האמפתיה בהתאם. אבל […]
בכל פעם שהסתכלתי בכריכת האנתולוגיה יאללה מכות בעריכת יובל אביבי ועמיחי שלו הרגשתי אי-נוחות שההוצאה בוודאי כיוונה לה: קדמת הספר מעוצבת באופן חריג למדי מכריכות אחרות של ספרים, כך שהרגשתי […]
אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]
אם יש משהו שמעצבן אותי, זה דף הפייסבוק של סיטיפס, החברה שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים. בכל מיני מועדים יהודיים מופיעות בעמוד תמונות של הרכבת הקלה בתוספת בועות דיבור, ובהן […]