ספרות עברית

מוצא האדם מן הקוף, כפי שניכר ברוב הנסיעות באוטובוסים, בייחוד בצפופות שבהן. מאוד קל לסכם זאת כך, לקבוע שיש אנשים אנושיים יותר ואנושיים פחות, ולווסת את מינוני האמפתיה בהתאם. אבל […]

בכל פעם שהסתכלתי בכריכת האנתולוגיה יאללה מכות בעריכת יובל אביבי ועמיחי שלו הרגשתי אי-נוחות שההוצאה בוודאי כיוונה לה: קדמת הספר מעוצבת באופן חריג למדי מכריכות אחרות של ספרים, כך שהרגשתי […]

אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]

אם יש משהו שמעצבן אותי, זה דף הפייסבוק של סיטיפס, החברה שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים. בכל מיני מועדים יהודיים מופיעות בעמוד תמונות של הרכבת הקלה בתוספת בועות דיבור, ובהן […]

מאז שגדלתי ובגרתי לגיל שבו אני מתחילה לעורר ציפיות כלשהן, אנשים שבים ומטיחים בי גברים לבנים מתים. ליתר דיוק, אלה בדרך כלל גברים לבנים חיים שמטיחים בי גברים לבנים מתים. […]

היה ההוא שבאוטובוס בחזרה מהשירות הלאומי שאל אותי עוד כמה תחנות מגיעים לבית לוינשטיין, ואז סיפר שהוא בן 38 וגרוש, והוא נשמע בודד אז ניהלתי אתו שיחה ידידותית, ואז הוא […]

את הפוסט הזה אני כותבת ממקום ציבורי. לא מהאוטובוס (השתגעתם?), אלא ממקום מושבי עם הלפטופ בבית הקפה שאני מרבה לפקוד, שבדרך כלל אני יושבת בו כדי לעבוד על דברים שאני […]

הודעה קצרה לקוראים ולנוסעים המתמידים:  מעכשיו אפשר לקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים! כל מה שצריך לעשות הוא להירשם בטופס שבתחתית העמוד, והפוסט השבועי, כל שבוע, יהיה אצלכן בתיבה.   […]

לא נעים. היום שפרסמתי בו את הפוסט על "מקום אחר ועיר זרה" וכתבתי על האינתפיאדה השנייה היה גם אותו היום של הפיגוע הנורא במתחם שרונה. וכשעברו כמה שעות מפרסום הפוסט […]

יוני 2016. אני עומדת בתור לקו 405 מירושלים לת"א, מימיני ומשמאלי אותם אנשים שתמיד עוקפים באלגנטיות תוך כדי עמידה מיתממת בתור לידך ולא מאחורייך, מלפניי כמה בני נוער שמחזיקים את […]