סיכום שנה

זה יהיה פוסט פחות חגיגי מהנהוג, ואני בוודאי לא צריכה להסביר מדוע. במצב המתמשך הזה קשה לא לשקוע בדכדוך ועולה השאלה אם ראוי בכלל לנסות, ובייחוד בהקשר של ייצור תרבות […]

זה יהיה פוסט קצר הפעם. בכל שנה אני חוגגת את יום ההולדת של הבלוג, ובד בבד מסכמת את השנה החולפת. בכל פוסט כזה אני נוטה לציין בנימת התנצלות שיש לי […]

איך אפשר לסכם שנה שאין מנוס מלהודות בדלילותה הרוחנית? נסעתי מעט, וקראתי מעט. למעשה, יש לי תחושה שכמעט לא קראתי. לא קראתי, ובכן, חוץ מהרבה קריאת חובה לעבודה; חוץ מספרים […]

בכנות, אני לא לגמרי יודעת מי קורא פה. אני יודעת בוודאות שיש הרבה יותר עוקבים לעמוד הפייסבוק הפעיל של הבלוג, וגם שפוסטים שאני מפרסמת כאן חייבים דחיפה עם קישור בעמוד […]

באופן מצחיק, ומצחיק באופן של להרגיש קצת חסרת אונים ולכן את צוחקת, הפוסט השנתי הזה מתפרסם בדיוק ביום העבודה האחרון שלי בתור שכירה. אני עוזבת עבודה חלקית אמנם, אבל כזו […]

לא ייאמן, אבל עברה שנה שלמה מאז סיכום השנה האחרון, ופירוש הדבר שעברו שנתיים שלמות מאז פתיחת ספרים באוטובוסים. זאת הייתה שנה מאתגרת לבלוג ולעצמי, ובוודאי גם לקריאה. הותשתי, פרסמתי […]

אני תמיד בעד שתקראו באוטובוסים, ובטוחה שכדור הארץ ירוויח מכך אם תמצאו סיבות להעדיף תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי, אבל עליי להודות שיש גם סיבות אישיות ואנוכיות לחלוטין לפתיחת הבלוג […]