שירי שפירא

את הפוסט הזה אני כותבת ממקום ציבורי. לא מהאוטובוס (השתגעתם?), אלא ממקום מושבי עם הלפטופ בבית הקפה שאני מרבה לפקוד, שבדרך כלל אני יושבת בו כדי לעבוד על דברים שאני […]

לקרוא ספר בפעם השנייה בדרך כלל הולך חלק: בקריאה הראשונה ישנו המאמץ ההכרחי שבהתמודדות עם אתגרי הטקסט, ואילו הקריאה השנייה לכאורה נטולת מכשולים ויכולה להיות חוויה של היזכרות נעימה בחלקים […]

האבסורד הוא שכתבי עת ספרותיים מעוררים עניין כמעט אך ורק בקרב חוקרי ספרות ובקרב האנשים שמוציאים כתבי עת ספרותיים או מפרסמים בהם טקסטים. למה אבסורד? כי כתבי עת ספרותיים, לפחות […]

יש איזו חלוקה מטעה בין אנשים שקוראים ספרות ובין אנשים שקוראים ספרים. אני כבר מבוגרת מדי ונטועה עמוק מדי באקדמיה בשביל לזכור מה ההרגשה של מי שפשוט קוראת ספרים ולברר […]

ציבור הנוסעות והנוסעים בתחבורה ציבורית – אני אוהבת אתכם. בכנות. אני מבלה אתכם לפחות שעה ביום, איך אפשר לא לאהוב אתכם? בלי אהבה, היום-יום שלי היה עצוב יותר, ואני הרי […]

פתאום הבנתי שרוב חיי החברה שלי בשנים האחרונות מסתכמים בביקורי מולדת. כלומר, רוב האינטראקציות החברתיות שלי הן עם חברות ותיקות שעברו להתגורר בחו"ל ומגיעות לבקר בארץ – הן בתפקיד הביקור, […]

הודעה קצרה לקוראים ולנוסעים המתמידים:  מעכשיו אפשר לקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים! כל מה שצריך לעשות הוא להירשם בטופס שבתחתית העמוד, והפוסט השבועי, כל שבוע, יהיה אצלכן בתיבה.   […]

ספרות מסע היא ז'נר שעקרון התנועה מגדיר אותו. גם כשהיא ממוקדת במקום חדש וזר שהגיבורה מגיעה אליו, הדבר שהופך אותה לספרות מסע הוא התנועה המתמדת של גילוי המקום החדש והשוואתו […]