מרחבים ציבוריים אחרים

על מה ניתן לחשוב כשהעולם מתרוקן בבת אחת? איך אפשר לקלוט מידע חדש כשהכול מאוים? ולענייננו כאן – מה אפשר לקרוא? פילגשו של ויטגנשטיין הוא רומן שהתחלתי לקרוא בדיוק ברגע […]

ביום ה־45 למלחמה אני יוצאת לסידורים באזור התחנה המרכזית של ירושלים. מאז שהתחילה המלחמה אני ממעטת לצאת מהבית, והייתי מעדיפה להימנע לחלוטין מהאזור הזה, שתמיד מעורר תחושה נפיצה. יש לי […]

אני לא רוצה לתת את הרושם המוטעה שתרגום ספרות גרמנית הוא עבודה מתגמלת. אבל יש להודות שבצידה יש כמה הטבות נאות, כמו למשל שלל תוכניות רזידנסי ומפגשי חשיפה לשוק הספרות […]

ראשית, חשוב לציין שאני לא גרה ומעולם לא גרתי בתל אביב. זה אמנם ישתמע מהאמור בשאר הפוסט וגם בוודאי זכור לכל מי שעוקבת זמן-מה אחרי הבלוג – אחרי הכול, זה […]

26 במרץ 2022, 10:00 בבוקר – קמתי מאוחר מהרגיל, אבל סוף-סוף הריאות הסוערות שלי הניחו לי לישון כמעט לילה שלם. אכן, הגיע תורי לחלות בקורונה. והייתי שמחה לדווח שאני מהחולים […]

כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא מקדישה לקריאה את המקום הראוי לה. היא מתרחשת כמעט אך ורק בין דברים, או ממש בדקות האחרונות של היום, כשהעיניים עומדות להיעצם. אילו […]

1. עם הגישה הנכונה, מצב שבו את מוקפת בשפות זרות הוא מצב נטול חסרונות. במשך שלושה וחצי ימים בפסטיבל נכחתי באירועים בשפות שקרובות אליי אך אני מבינה אותן מאוד חלקית, אם […]

אני מתקשה לחבב ערים גדולות וזרות. ומרחבים גדולים וזרים מדי באופן כללי. אולי זו הסיבה שלמרות הדחייה המקובלת שחשתי, כמו הרבה בני נוער, כלפי נושאים יהודיים, חזרתי אל המרחב היהודי […]

הפעם האחרונה שהיה לי משעמם הייתה ב-2007. אוקיי, אפשר להוסיף לזה גם את 2010-2009, השנה שבה התגוררתי בשווייץ וחוויתי שיעמום פוליטי, חברתי ועירוני עמוק. אבל שיעמום קיומי ממש, שמלווה בהיעדר […]