שירי שפירא

מוצא האדם מן הקוף, כפי שניכר ברוב הנסיעות באוטובוסים, בייחוד בצפופות שבהן. מאוד קל לסכם זאת כך, לקבוע שיש אנשים אנושיים יותר ואנושיים פחות, ולווסת את מינוני האמפתיה בהתאם. אבל […]

לא ייאמן, אבל עברה שנה שלמה מאז סיכום השנה האחרון, ופירוש הדבר שעברו שנתיים שלמות מאז פתיחת ספרים באוטובוסים. זאת הייתה שנה מאתגרת לבלוג ולעצמי, ובוודאי גם לקריאה. הותשתי, פרסמתי […]

בכל פעם שהסתכלתי בכריכת האנתולוגיה יאללה מכות בעריכת יובל אביבי ועמיחי שלו הרגשתי אי-נוחות שההוצאה בוודאי כיוונה לה: קדמת הספר מעוצבת באופן חריג למדי מכריכות אחרות של ספרים, כך שהרגשתי […]

אוטסה מושפג נכנסה לחיי לפני כחודש ומאז כבשה כמעט כל חלקה בקריאת הפנאי שלי. מזמן לא היה לי דחף לקרוא את כל כתביו של סופר מסוים, או לפחות לא דחף […]

"על כל קורא שמת היום, נולד צופה", כתב ג'ונתן פראנזן בשנת 1995 במסה "הקורא בגלות", שהוקדשה ליחסים העוינים שבין שתי הפעילויות המנהלות מלחמת חורמה על זמנה הפנוי של כל בת […]

אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]

הקושי העיקרי שלי עם פעילות פוליטית הוא הדיבור. וכשאת בצד של אלה שדוגלים במאבק בלתי אלים, נשארות לך מעט מאוד פעולות פוליטיות שאינן כרוכות בדיבור. כך אני מנסה שוב ושוב […]

תקראו לי היפסטרית מטונפת, אבל אני יכולה להפיק הנאה בלתי רגילה מאירוניה טובה. אירוניה טובה היא ריקוד עדין של משיכה ודחייה, והיא יודעת להרחיק ולקרב את מי שנתקל בה במידה […]

1. מצד אחד אני שמחה מאוד ש-Cat Person (טיפוס של חתולים) מאת קריסטן רופניאן נעשה ויראלי, ומצד אחר ויראליות לא מועילה למדיום הספרותי במובן זה שנגיפים תרבותיים לא רק מתפשטים מהר כיום, […]

בואו נדבר על החיים רגע זאת הייתה שנה קשה לקריאה. ואני אפילו לא מדברת על קושי במונחים גלובליים, כי כבר ידוע לכולנו שהעולם נוטה להקשות על הקוראים, ועל הקוראים באוטובוסים […]