העולב היפה, כפי שלא הוצג עד כה
אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]
אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]
אם יש משהו שמעצבן אותי, זה דף הפייסבוק של סיטיפס, החברה שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים. בכל מיני מועדים יהודיים מופיעות בעמוד תמונות של הרכבת הקלה בתוספת בועות דיבור, ובהן […]
מאז שגדלתי ובגרתי לגיל שבו אני מתחילה לעורר ציפיות כלשהן, אנשים שבים ומטיחים בי גברים לבנים מתים. ליתר דיוק, אלה בדרך כלל גברים לבנים חיים שמטיחים בי גברים לבנים מתים. […]
היה ההוא שבאוטובוס בחזרה מהשירות הלאומי שאל אותי עוד כמה תחנות מגיעים לבית לוינשטיין, ואז סיפר שהוא בן 38 וגרוש, והוא נשמע בודד אז ניהלתי אתו שיחה ידידותית, ואז הוא […]
את הפוסט הזה אני כותבת ממקום ציבורי. לא מהאוטובוס (השתגעתם?), אלא ממקום מושבי עם הלפטופ בבית הקפה שאני מרבה לפקוד, שבדרך כלל אני יושבת בו כדי לעבוד על דברים שאני […]
הודעה קצרה לקוראים ולנוסעים המתמידים: מעכשיו אפשר לקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים! כל מה שצריך לעשות הוא להירשם בטופס שבתחתית העמוד, והפוסט השבועי, כל שבוע, יהיה אצלכן בתיבה. […]
לא נעים. היום שפרסמתי בו את הפוסט על "מקום אחר ועיר זרה" וכתבתי על האינתפיאדה השנייה היה גם אותו היום של הפיגוע הנורא במתחם שרונה. וכשעברו כמה שעות מפרסום הפוסט […]
יוני 2016. אני עומדת בתור לקו 405 מירושלים לת"א, מימיני ומשמאלי אותם אנשים שתמיד עוקפים באלגנטיות תוך כדי עמידה מיתממת בתור לידך ולא מאחורייך, מלפניי כמה בני נוער שמחזיקים את […]
מה יותר מתבקש מלפתוח את פוסט הביכורים בספר ביכורים. כשמו כן הוא, הספר הזה מדגים שספרות היא אפשרויות. וחוץ מזה, הוא מלמד אותך לעשות משהו שנראה בלתי אפשרי: לספר לעצמך […]