ברור לך, כמין מושכל ראשון ורע, שהילדות נמשכת
אילו הייתי נדרשת למקם את שנות העשרים שלי בחלל מסוים, אין ספק שהייתי בוחרת בנוף הקבוע אך משתנה של קו 19 בירושלים. התפאורה הזאת ממחישה היטב את אותו עשור סטודנטיאלי, […]
אילו הייתי נדרשת למקם את שנות העשרים שלי בחלל מסוים, אין ספק שהייתי בוחרת בנוף הקבוע אך משתנה של קו 19 בירושלים. התפאורה הזאת ממחישה היטב את אותו עשור סטודנטיאלי, […]
לא להיבהל: למרות הרושם המתחכם שיוצרות הערות השוליים והצורות המגוונות בקובץ הסיפורים החדש של אודי שרבני, זה ספר קל לקריאה. קל, מפני שהוא עוסק במוכר. כבר בכותרת שנבחרה לו על […]
הקונספט של "ספר טוב לקיץ" מפציע אחת לשנה ותמיד מעורר בי חשק – לאו דווקא לקריאת ספר קיצי, מה שזה לא יהיה, אלא לחיים שיש בהם רלוונטיות למושג של קיץ, […]
מוצא האדם מן הקוף, כפי שניכר ברוב הנסיעות באוטובוסים, בייחוד בצפופות שבהן. מאוד קל לסכם זאת כך, לקבוע שיש אנשים אנושיים יותר ואנושיים פחות, ולווסת את מינוני האמפתיה בהתאם. אבל […]
בכל פעם שהסתכלתי בכריכת האנתולוגיה יאללה מכות בעריכת יובל אביבי ועמיחי שלו הרגשתי אי-נוחות שההוצאה בוודאי כיוונה לה: קדמת הספר מעוצבת באופן חריג למדי מכריכות אחרות של ספרים, כך שהרגשתי […]
אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]
אם יש משהו שמעצבן אותי, זה דף הפייסבוק של סיטיפס, החברה שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים. בכל מיני מועדים יהודיים מופיעות בעמוד תמונות של הרכבת הקלה בתוספת בועות דיבור, ובהן […]
מאז שגדלתי ובגרתי לגיל שבו אני מתחילה לעורר ציפיות כלשהן, אנשים שבים ומטיחים בי גברים לבנים מתים. ליתר דיוק, אלה בדרך כלל גברים לבנים חיים שמטיחים בי גברים לבנים מתים. […]
היה ההוא שבאוטובוס בחזרה מהשירות הלאומי שאל אותי עוד כמה תחנות מגיעים לבית לוינשטיין, ואז סיפר שהוא בן 38 וגרוש, והוא נשמע בודד אז ניהלתי אתו שיחה ידידותית, ואז הוא […]
את הפוסט הזה אני כותבת ממקום ציבורי. לא מהאוטובוס (השתגעתם?), אלא ממקום מושבי עם הלפטופ בבית הקפה שאני מרבה לפקוד, שבדרך כלל אני יושבת בו כדי לעבוד על דברים שאני […]