ספרים שקראתי באוטובוס

הקונספט של "ספר טוב לקיץ" מפציע אחת לשנה ותמיד מעורר בי חשק – לאו דווקא לקריאת ספר קיצי, מה שזה לא יהיה, אלא לחיים שיש בהם רלוונטיות למושג של קיץ, […]

מוצא האדם מן הקוף, כפי שניכר ברוב הנסיעות באוטובוסים, בייחוד בצפופות שבהן. מאוד קל לסכם זאת כך, לקבוע שיש אנשים אנושיים יותר ואנושיים פחות, ולווסת את מינוני האמפתיה בהתאם. אבל […]

בכל פעם שהסתכלתי בכריכת האנתולוגיה יאללה מכות בעריכת יובל אביבי ועמיחי שלו הרגשתי אי-נוחות שההוצאה בוודאי כיוונה לה: קדמת הספר מעוצבת באופן חריג למדי מכריכות אחרות של ספרים, כך שהרגשתי […]

אוטסה מושפג נכנסה לחיי לפני כחודש ומאז כבשה כמעט כל חלקה בקריאת הפנאי שלי. מזמן לא היה לי דחף לקרוא את כל כתביו של סופר מסוים, או לפחות לא דחף […]

"על כל קורא שמת היום, נולד צופה", כתב ג'ונתן פראנזן בשנת 1995 במסה "הקורא בגלות", שהוקדשה ליחסים העוינים שבין שתי הפעילויות המנהלות מלחמת חורמה על זמנה הפנוי של כל בת […]

אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]

הקושי העיקרי שלי עם פעילות פוליטית הוא הדיבור. וכשאת בצד של אלה שדוגלים במאבק בלתי אלים, נשארות לך מעט מאוד פעולות פוליטיות שאינן כרוכות בדיבור. כך אני מנסה שוב ושוב […]

תקראו לי היפסטרית מטונפת, אבל אני יכולה להפיק הנאה בלתי רגילה מאירוניה טובה. אירוניה טובה היא ריקוד עדין של משיכה ודחייה, והיא יודעת להרחיק ולקרב את מי שנתקל בה במידה […]

כשהוספתי את Hunger: A Memoir of (My) Body מאת רוקסן גיי למדף הווירטואלי שלי באתר Goodreads, גיליתי שרוקסן גיי בכבודה ובעצמה כתבה הערה בעמוד הספר ביולי 2014, עוד לפני שיצא […]

לפני שנה בדיוק למדתי ללכת מכות. מאחר שאני מבוגרת, לא סתם למדתי לנופף באגרופים, אלא השתתפתי בקורס הגנה עצמית לנשים. שם למדתי להדוף גברים שתוקפים אותי, לא להשתמש באגרופים כל […]