לקרוא את לוליטה בגיל 16
אני לא מרבה לכתוב פה על ספרות קאנונית, אף שכמו שכתבתי פעם, הקאנון הוא מושג שמכונן מערכות יחסים מועילות בסך הכול בין קוראים לספרים. במקרה של לוליטה מאת ולדימיר נבוקוב, […]
אני לא מרבה לכתוב פה על ספרות קאנונית, אף שכמו שכתבתי פעם, הקאנון הוא מושג שמכונן מערכות יחסים מועילות בסך הכול בין קוראים לספרים. במקרה של לוליטה מאת ולדימיר נבוקוב, […]
עכשיו, אחרי שניכר שיפור כלשהו, אחרי שהתחלנו למדוד תקופה חדשה, אחרי שמיציתי את הכרת התודה על שלא היה גרוע יותר, אני יכולה להודות: הייתה לי שנה קשה. לא אפרט את […]
קשה לקרוא ספר שלא ברור לך אם את קהל היעד שלו, ויותר מכך קשה לכתוב עליו. הרומן ספר ההיעלמות מאת הסופרת הפלסטינית אבתסאם עאזם מלווה אותי כבר הרבה זמן. למעשה […]
נמאס לי להיות בעומס, אבל אני לא יודעת איך להפסיק. אני מאשימה את הקפיטליזם המאוחר. כלומר את העובדה שהקצב שבו אני מצליחה להגדיל את ההכנסות שלי לעולם לא ידביק את […]
איך אפשר לסכם שנה שאין מנוס מלהודות בדלילותה הרוחנית? נסעתי מעט, וקראתי מעט. למעשה, יש לי תחושה שכמעט לא קראתי. לא קראתי, ובכן, חוץ מהרבה קריאת חובה לעבודה; חוץ מספרים […]
לאחרונה אני מאוד בעניין של להאזין לממוארים מאת אמריקאים צעירים, ולא רק בגלל הקושי שלי למצוא זמן לשבת עם ספר וההעדפה להאזין למשהו עכשווי בזמן שאני מתרוצצת כה וכה, אלא […]
כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא מקדישה לקריאה את המקום הראוי לה. היא מתרחשת כמעט אך ורק בין דברים, או ממש בדקות האחרונות של היום, כשהעיניים עומדות להיעצם. אילו […]