ספרות ישראלית

לא חף מכאב, אבל צלול לגמרי

הייתה תקופה, לא מזמן כל כך, שבה לרגע נדמה שהשיח החדש והפתוח על פגיעות מיניות מסמן את קץ ההיסטוריה. יותר ויותר נשים, בתור הנפגעות העיקריות מהתופעה הנוכחת־בכול, לא צייתו עוד […]

אם אין דלות בכל הרגעים כולם

לא נעים להודות, לא ראוי ולא מוסרי, אבל הנה: אני לא מצליחה להתחבר לגל המחאות הנוכחי. אף שאני מכירה בצדקתם ובחשיבותם של מפגיני קפלן ושלוחותיהם בשאר הארץ, אני מנוכרת להם […]

התרמיל המולחם לגב והמרד

כמעט אין נושאים שקריאה עליהם מעוררת בי קושי רגשי, שהייתי אומרת שהם טריגריים. בצריכת תרבות אני נוטה להדגיש את הבדיה ולייצר מרחק. הדם מלאכותי, האירועים הם השערות בלבד והמילים הן […]

להסתתר תחת העור החשוף של האחר

בקרוב ימלאו 15 שנה למעבר שלי לירושלים, העיר שביליתי בה את רוב חיי הבוגרים, ואני מתחילה לטפח נוסטלגיה לאותם ימים ראשונים של מגורים בה בגיל עשרים, בשנים שבהן הרכבת הקלה […]

להיות למרות ולעשות את זה יותר

לא להיבהל: למרות הרושם המתחכם שיוצרות הערות השוליים והצורות המגוונות בקובץ הסיפורים החדש של אודי שרבני, זה ספר קל לקריאה. קל, מפני שהוא עוסק במוכר. כבר בכותרת שנבחרה לו על […]

ספר טוב לקיץ מחורבן

הקונספט של "ספר טוב לקיץ" מפציע אחת לשנה ותמיד מעורר בי חשק – לאו דווקא לקריאת ספר קיצי, מה שזה לא יהיה, אלא לחיים שיש בהם רלוונטיות למושג של קיץ, […]