
רשימות של דג נקאי על ספינה מלאה בגברים לבנים מתים
מאז שגדלתי ובגרתי לגיל שבו אני מתחילה לעורר ציפיות כלשהן, אנשים שבים ומטיחים בי גברים לבנים מתים. ליתר דיוק, אלה בדרך כלל גברים לבנים חיים שמטיחים בי גברים לבנים מתים. […]
מאז שגדלתי ובגרתי לגיל שבו אני מתחילה לעורר ציפיות כלשהן, אנשים שבים ומטיחים בי גברים לבנים מתים. ליתר דיוק, אלה בדרך כלל גברים לבנים חיים שמטיחים בי גברים לבנים מתים. […]
היה ההוא שבאוטובוס בחזרה מהשירות הלאומי שאל אותי עוד כמה תחנות מגיעים לבית לוינשטיין, ואז סיפר שהוא בן 38 וגרוש, והוא נשמע בודד אז ניהלתי אתו שיחה ידידותית, ואז הוא […]
את הפוסט הזה אני כותבת ממקום ציבורי. לא מהאוטובוס (השתגעתם?), אלא ממקום מושבי עם הלפטופ בבית הקפה שאני מרבה לפקוד, שבדרך כלל אני יושבת בו כדי לעבוד על דברים שאני […]
פתאום הבנתי שרוב חיי החברה שלי בשנים האחרונות מסתכמים בביקורי מולדת. כלומר, רוב האינטראקציות החברתיות שלי הן עם חברות ותיקות שעברו להתגורר בחו"ל ומגיעות לבקר בארץ – הן בתפקיד הביקור, […]
הודעה קצרה לקוראים ולנוסעים המתמידים: מעכשיו אפשר לקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים! כל מה שצריך לעשות הוא להירשם בטופס שבתחתית העמוד, והפוסט השבועי, כל שבוע, יהיה אצלכן בתיבה. […]
לא נעים. היום שפרסמתי בו את הפוסט על "מקום אחר ועיר זרה" וכתבתי על האינתפיאדה השנייה היה גם אותו היום של הפיגוע הנורא במתחם שרונה. וכשעברו כמה שעות מפרסום הפוסט […]
יוני 2016. אני עומדת בתור לקו 405 מירושלים לת"א, מימיני ומשמאלי אותם אנשים שתמיד עוקפים באלגנטיות תוך כדי עמידה מיתממת בתור לידך ולא מאחורייך, מלפניי כמה בני נוער שמחזיקים את […]
מה יותר מתבקש מלפתוח את פוסט הביכורים בספר ביכורים. כשמו כן הוא, הספר הזה מדגים שספרות היא אפשרויות. וחוץ מזה, הוא מלמד אותך לעשות משהו שנראה בלתי אפשרי: לספר לעצמך […]