ציבור הנוסעות והנוסעים בתחבורה ציבורית – אני אוהבת אתכם. בכנות. אני מבלה אתכם לפחות שעה ביום, איך אפשר לא לאהוב אתכם? בלי אהבה, היום-יום שלי היה עצוב יותר, ואני הרי […]

פתאום הבנתי שרוב חיי החברה שלי בשנים האחרונות מסתכמים בביקורי מולדת. כלומר, רוב האינטראקציות החברתיות שלי הן עם חברות ותיקות שעברו להתגורר בחו"ל ומגיעות לבקר בארץ – הן בתפקיד הביקור, […]

הודעה קצרה לקוראים ולנוסעים המתמידים:  מעכשיו אפשר לקבל עדכונים במייל על פוסטים חדשים! כל מה שצריך לעשות הוא להירשם בטופס שבתחתית העמוד, והפוסט השבועי, כל שבוע, יהיה אצלכן בתיבה.   […]

ספרות מסע היא ז'נר שעקרון התנועה מגדיר אותו. גם כשהיא ממוקדת במקום חדש וזר שהגיבורה מגיעה אליו, הדבר שהופך אותה לספרות מסע הוא התנועה המתמדת של גילוי המקום החדש והשוואתו […]

לא נעים. היום שפרסמתי בו את הפוסט על "מקום אחר ועיר זרה" וכתבתי על האינתפיאדה השנייה היה גם אותו היום של הפיגוע הנורא במתחם שרונה. וכשעברו כמה שעות מפרסום הפוסט […]

כבר כמה שנים לא הלכתי לשבוע הספר. הדוכנים בעיר הולדתי הפסיקו לקרוץ לי מאז שהפסקתי לקרוא ספרי ילדים, והפעם האחרונה שביקרתי בשבוע הספר בכיכר רבין הייתה מלווה במפגשים נואשים עם […]

הפעם האחרונה שהיה לי משעמם הייתה ב-2007. אוקיי, אפשר להוסיף לזה גם את 2010-2009, השנה שבה התגוררתי בשווייץ וחוויתי שיעמום פוליטי, חברתי ועירוני עמוק. אבל שיעמום קיומי ממש, שמלווה בהיעדר […]

אני הולכת לעשות משהו שאסור לעשות, ולא לגמרי בצדק אסור לעשות אותו. סדר הדברים יהיה כזה: קודם אעשה את הדבר שאין לעשותו, ולאחר מכן אסביר מדוע יש מידה של צדק […]

יוני 2016. אני עומדת בתור לקו 405 מירושלים לת"א, מימיני ומשמאלי אותם אנשים שתמיד עוקפים באלגנטיות תוך כדי עמידה מיתממת בתור לידך ולא מאחורייך, מלפניי כמה בני נוער שמחזיקים את […]

מה יותר מתבקש מלפתוח את פוסט הביכורים בספר ביכורים. כשמו כן הוא, הספר הזה מדגים שספרות היא אפשרויות. וחוץ מזה, הוא מלמד אותך לעשות משהו שנראה בלתי אפשרי: לספר לעצמך […]