העולב היפה, כפי שלא הוצג עד כה
אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]
אני לא אוהבת לספר שאני במקור מרעננה. ראשית, כי זה גורם לאנשים להניח שאני עשירה – ואמנם אם אכן הייתי עשירה, זאת הייתה דרך אלגנטית להסגיר את הפרט הזה, אבל […]
הקושי העיקרי שלי עם פעילות פוליטית הוא הדיבור. וכשאת בצד של אלה שדוגלים במאבק בלתי אלים, נשארות לך מעט מאוד פעולות פוליטיות שאינן כרוכות בדיבור. כך אני מנסה שוב ושוב […]
תקראו לי היפסטרית מטונפת, אבל אני יכולה להפיק הנאה בלתי רגילה מאירוניה טובה. אירוניה טובה היא ריקוד עדין של משיכה ודחייה, והיא יודעת להרחיק ולקרב את מי שנתקל בה במידה […]
כשהוספתי את Hunger: A Memoir of (My) Body מאת רוקסן גיי למדף הווירטואלי שלי באתר Goodreads, גיליתי שרוקסן גיי בכבודה ובעצמה כתבה הערה בעמוד הספר ביולי 2014, עוד לפני שיצא […]
לפני שנה בדיוק למדתי ללכת מכות. מאחר שאני מבוגרת, לא סתם למדתי לנופף באגרופים, אלא השתתפתי בקורס הגנה עצמית לנשים. שם למדתי להדוף גברים שתוקפים אותי, לא להשתמש באגרופים כל […]
אל הצמחונית מאת האן קאנג הדרום-קוראנית הגעתי קודם כול בגלל ציטוט שמשך את תשומת לבי: Can only trust my breasts now. I like my breasts, nothing can be killed by […]
אני מתקשה לחבב ערים גדולות וזרות. ומרחבים גדולים וזרים מדי באופן כללי. אולי זו הסיבה שלמרות הדחייה המקובלת שחשתי, כמו הרבה בני נוער, כלפי נושאים יהודיים, חזרתי אל המרחב היהודי […]
אני והאינתיפאדה הראשונה בערך באותו גיל. אני גדולה ממנה בחודשיים בערך, אבל קרוב לוודאי שהיא נהגתה הרבה לפניי. אני לא זוכרת ממנה כלום, אבל אחותה הקטנה, האינתיפאדה השנייה, כבר הייתה […]
אם יש משהו שמעצבן אותי, זה דף הפייסבוק של סיטיפס, החברה שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים. בכל מיני מועדים יהודיים מופיעות בעמוד תמונות של הרכבת הקלה בתוספת בועות דיבור, ובהן […]
עבר הרבה זמן מאז שפרסמתי כאן פוסט. ומאחר שנתקלתי בפוסטים שנפתחים במשפט הזה בדיוק בהרבה בלוגים אחרים, ולרוב היה מדובר בפוסט האחרון באותם בלוגים, אני לא רוצה לכתוב כאן פוסט […]