שירי שפירא

אני מתקשה לחבב ערים גדולות וזרות. ומרחבים גדולים וזרים מדי באופן כללי. אולי זו הסיבה שלמרות הדחייה המקובלת שחשתי, כמו הרבה בני נוער, כלפי נושאים יהודיים, חזרתי אל המרחב היהודי […]

אני תמיד בעד שתקראו באוטובוסים, ובטוחה שכדור הארץ ירוויח מכך אם תמצאו סיבות להעדיף תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי, אבל עליי להודות שיש גם סיבות אישיות ואנוכיות לחלוטין לפתיחת הבלוג […]

אני והאינתיפאדה הראשונה בערך באותו גיל. אני גדולה ממנה בחודשיים בערך, אבל קרוב לוודאי שהיא נהגתה הרבה לפניי. אני לא זוכרת ממנה כלום, אבל אחותה הקטנה, האינתיפאדה השנייה, כבר הייתה […]

אם יש משהו שמעצבן אותי, זה דף הפייסבוק של סיטיפס, החברה שמפעילה את הרכבת הקלה בירושלים. בכל מיני מועדים יהודיים מופיעות בעמוד תמונות של הרכבת הקלה בתוספת בועות דיבור, ובהן […]

עבר הרבה זמן מאז שפרסמתי כאן פוסט. ומאחר שנתקלתי בפוסטים שנפתחים במשפט הזה בדיוק בהרבה בלוגים אחרים, ולרוב היה מדובר בפוסט האחרון באותם בלוגים, אני לא רוצה לכתוב כאן פוסט […]

מאז שגדלתי ובגרתי לגיל שבו אני מתחילה לעורר ציפיות כלשהן, אנשים שבים ומטיחים בי גברים לבנים מתים. ליתר דיוק, אלה בדרך כלל גברים לבנים חיים שמטיחים בי גברים לבנים מתים. […]

בשבוע שעבר, כמה ימים אחרי שפרסמתי את הפוסט הראשון על ספרים להאזנה, נשארתי לבד באוטובוס שהתקרב לתחנתו הסופית. מבעד לאוזניות שמעתי את הנהג אומר משהו, אבל לא הייתי בטוחה שדיבר […]

כשפתחתי את הבלוג קיבלתי לא מעט תגובות מאנשים שסובלים מבחילה בנסיעות, ובוודאי אם הם מעזים לקרוא בנסיעות. בזמנו הבטחתי שיהיו גם ספרים להאזנה למי שהקריאה באוטובוסים היא אתגר פיזי בשבילו, […]