לסנתז אהבה מסוג חדש
נמאס לי להיות בעומס, אבל אני לא יודעת איך להפסיק. אני מאשימה את הקפיטליזם המאוחר. כלומר את העובדה שהקצב שבו אני מצליחה להגדיל את ההכנסות שלי לעולם לא ידביק את […]
שירי שפירא
ספרים באוטובוסים בן חמש! סיכום שנת קריאה ואי-קריאה
איך אפשר לסכם שנה שאין מנוס מלהודות בדלילותה הרוחנית? נסעתי מעט, וקראתי מעט. למעשה, יש לי תחושה שכמעט לא קראתי. לא קראתי, ובכן, חוץ מהרבה קריאת חובה לעבודה; חוץ מספרים […]
לעולם לא מוקדם מדי להתנסות באמנות החרטה
לאחרונה אני מאוד בעניין של להאזין לממוארים מאת אמריקאים צעירים, ולא רק בגלל הקושי שלי למצוא זמן לשבת עם ספר וההעדפה להאזין למשהו עכשווי בזמן שאני מתרוצצת כה וכה, אלא […]
תרגילים בקריאת בינג'
כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא מקדישה לקריאה את המקום הראוי לה. היא מתרחשת כמעט אך ורק בין דברים, או ממש בדקות האחרונות של היום, כשהעיניים עומדות להיעצם. אילו […]
אשמת המעוול התועה
נתחיל מהעובדה שאני לא נמשכת במיוחד לרומני מלחמה. מה כבר יש להם ללמד אותנו? מלחמה זה רע, נכון. האם יש צורך בעוד דוגמאות? אתמול סיימתי להאזין לחצי שמש צהובה מאת […]
יומן קריאה אקראי בספרות צ'כית
אני עדיין באמצע הקריאה ברומן הגרזן של לודביק ואצוליק כך שלא יהיה הוגן להגיד משהו פסקני על הספר עצמו, אבל חוויית הקריאה מעוררת בי הרבה מחשבות. זו לא קריאה פשוטה, […]
מי שכותב רומנים, מכפיל את הזמן
בקיץ 2019, בהתכתבות עם סופר אוסטרי לקראת פגישתנו בווינה, ביקשתי המלצות לספרות אוסטרית עכשווית. הסופר ענה שהוא עוד צריך לחשוב על זה, אבל בינתיים הוא מאוד ממליץ לי לקרוא את […]
למה לדבר על אהבה כשאפשר לדבר על כסף
בדיונים תאורטיים בנושא "מערכות יחסים במאה ה-21 – האומנם?" אני נוטה לסכם זאת כך: שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, אבל אני לא מבינה איך אפשר להיות פוליאמוריים בלי להיות […]
ספרים באוטובוסים בן ארבע! + הודעה מנהלית
בכנות, אני לא לגמרי יודעת מי קורא פה. אני יודעת בוודאות שיש הרבה יותר עוקבים לעמוד הפייסבוק הפעיל של הבלוג, וגם שפוסטים שאני מפרסמת כאן חייבים דחיפה עם קישור בעמוד […]
הפסיקו להדפיס ספרים, וזה קורה גם במציאות וגם ברומן ספקולטיבי
סתם כדי לשמור על טיפת כבוד עצמי לאחר פיזור בלתי מבוקר של ביטויי חרדה, אציין שהגעתי מוכנה למשבר הזה. אחרי הכול, גם ביום רגיל השגרה נראית לי שברירית מדי. לא […]