שירי שפירא

הייתה תקופה, לא מזמן כל כך, שבה לרגע נדמה שהשיח החדש והפתוח על פגיעות מיניות מסמן את קץ ההיסטוריה. יותר ויותר נשים, בתור הנפגעות העיקריות מהתופעה הנוכחת־בכול, לא צייתו עוד […]

לא נעים להודות, לא ראוי ולא מוסרי, אבל הנה: אני לא מצליחה להתחבר לגל המחאות הנוכחי. אף שאני מכירה בצדקתם ובחשיבותם של מפגיני קפלן ושלוחותיהם בשאר הארץ, אני מנוכרת להם […]

זה יהיה פוסט קצר הפעם. בכל שנה אני חוגגת את יום ההולדת של הבלוג, ובד בבד מסכמת את השנה החולפת. בכל פוסט כזה אני נוטה לציין בנימת התנצלות שיש לי […]

אני לא רוצה לתת את הרושם המוטעה שתרגום ספרות גרמנית הוא עבודה מתגמלת. אבל יש להודות שבצידה יש כמה הטבות נאות, כמו למשל שלל תוכניות רזידנסי ומפגשי חשיפה לשוק הספרות […]

למרבה האירוניה הספר שעזר לי להחזיק מעמד בחודשים של עבודה אינטנסיבית מדי היה ספר שירה של עובד שחוק במפעל בפריפריה של צרפת, שמוסר את קורותיו ותחושותיו ומטען תרבותי רחב בלי […]

* ביום חמישי האחרון יצאתי מהבית. הפעם הקודמת שיצאתי מהבית באותו שבוע הייתה ביום ראשון. ביום ראשון הלכתי לפסיכותרפיה, וביום חמישי הלכתי לדואר, וחשבתי לעצמי: ובכן, אלה בהחלט מקומות שיוצאים […]

כמעט אין נושאים שקריאה עליהם מעוררת בי קושי רגשי, שהייתי אומרת שהם טריגריים. בצריכת תרבות אני נוטה להדגיש את הבדיה ולייצר מרחק. הדם מלאכותי, האירועים הם השערות בלבד והמילים הן […]

מקצועות הם דבר די מטופש. ובפרט אם נכנסים אליהם מתוך אהבה ותחושת שליחות. מתופפות מתחרשות. רופאים מאבדים סבלנות כלפי בני אדם ואיבריהם. מורות נאלצות לעסוק בכל הדברים פרט להוראה. וכך […]

בקרוב ימלאו 15 שנה למעבר שלי לירושלים, העיר שביליתי בה את רוב חיי הבוגרים, ואני מתחילה לטפח נוסטלגיה לאותם ימים ראשונים של מגורים בה בגיל עשרים, בשנים שבהן הרכבת הקלה […]